קרב מגע: מה עדיף – עדשות מגע, משקפיים או ניתוחי לייזר להסרת משקפיים?

 

עדשות מגע - עין טל הדסה

קרדיט: Shutterstock

 

כיום יש פתרונות מגוונים לשיפור הראייה ולתיקון ליקויים, אבל מהי בכלל האופציה היותר כדאית לטווח הארוך? אילו סיכונים יש לכל פתרון? ומה הכי משתלם מבחינה כלכלית? ד”ר ניר סורקין מסביר לנו על המאפיינים, היתרונות והחסרונות של שיטות הטיפול הנפוצות כיום.

אדם הסובל מבעיה כלשהי בראייה חייב למצוא לה פתרון, ויפה שעה אחת קודם. הברירות  העיקריות הן הרכבת משקפיים, הרכבת עדשות מגע וניתוחי לייזר להסרת משקפיים, כשברוב המקרים ההחלטה אינה פשוטה.

חשוב לזכור שבדרך לבחירה הנכונה יש מכלול שיקולים שחשוב לקחת בחשבון, שחלק גדול מהאנשים אינם מודעים להם (לפחות לא בשלב הראשון). אנחנו נעשה לכם קצת סדר.

טיב הראייה

הפרמטר הראשון בו מתבוננים, תרתי משמע, הוא איכות הראייה שאפשר לשאוף לה. “עדשות המגע הרכות, כפי שחלק גדול מהאנשים בוחר, דומות מבחינה אופטית לתיקון שמציעים המשקפיים ומהוות תחליף להם”, מסביר ד”ר ניר סורקין – מומחה לניתוחי הסרת משקפיים, מומחה למחלות וניתוח קרנית במרכז הרפואי איכילוב ומנתח במרכז עין טל. “ההבדל הוא שהעדשות נמצאות על משטח העין ומבצעות את התיקון קרוב לעין, כך שאיכות הראייה בהן עשויה להיות גבוהה יותר. הדבר בולט בקרב אנשים עם מספר גבוה או אסטיגמטיזם חמור, אצלם עדשת משקפיים עלולות לגרום להקטנה משמעותית של התמונה ולעיוותים מסוימים הפוגעים באיכות הראייה. עדשות מגע מונעות זאת, וכמובן שגם ניתוחי לייזר המציעים ברוב המוחלט של המקרים ראייה מיטבית הנשמרת לאורך זמן. הראייה המקסימלית שהאדם יכול לשאוף אליה”.

יש בעיות ראייה עבורן עדשות מגע פחות מתאימות?

“עדשות מגע עלולות להיות מוגבלות בטיפול בבעיות ראייה מורכבות. תיקון של צילינדר, למשל, חייב להיעשות בציר מסוים. כאשר העדשה מסתובבת או נעה בתוך העין, כפי שעלול לקרות בחלק מהסוגים של עדשות המגע, התיקון אינו מיטבי. חלק מהאנשים מרגישים שהתזוזה של העדשה, בעת מצמוץ או הזזת מבט, פוגעת בראייה שלהם. נדרשות עבורם עדשות מיוחדות, שיבטיחו שמירה על אותה אוריינטציה. ככלל, עדשות מיוחדות – למשל עדשות קשות, או עדשות הכוללות שכבה רכה ומעליה שכבה קשה – עלולות להיות פחות נוחות לשימוש. כמובן שהן גם יקרות יותר”.

נוחות

כאשר בוחרים פתרון לתיקון הראייה, חייבים לשאוף לכזה שיאפשר נוחות מקסימלית לאורך היום, עם מינימום סיבוכים והתעסקויות. “משקפי ראייה מפריעים לרבים מהמשתמשים. המשקפיים עלולים ליפול, למשל כשמבצעים איתם פעילות ספורטיבית או מתכופפים. הם עלולים להתמלא באדים, כפי שקורה כיום לרבים העוטים מסיכות בעידן הקורונה. ישנם אנשים שהישיבה הממושכת של המשקפיים על גשר האף שלהם הופכת למורכבת, ובעיקר לא נוחה, בעקבות מבנה האף שלהם”.

ומה לגבי עדשות מגע?

“הסיכויים לנפילה של עדשות מגע נמוכים יותר מאשר משקפיים, מכיוון שאין צורך באביזר חיצוני. עם זאת, עדיין מדובר בפתרון שרחוק מלהיות נוח עבור מרבית המשתמשים. למרות שהעדשות הן אסתטיות ומספקות ראייה טובה, עדיין מדובר בגוף זר שמכניסים לתוך העין ושיש צורך להחליף, להכניס ולהוציא באופן תדיר. העדשות דורשות התעסקות ומקשות על המשתמשים על רקע מגבלות השימוש בהן, למשל האיסור לישון או להיכנס למי בריכה וים עם עדשות המגע”.

“בנוסך לכך, לא כולם מסתדרים עם הכנסה והוצאה של עדשות מגע, תהליך הדורש אימון רב. ייתכנו גם קשיים פסיכולוגים. המשתמשים עלולים לחוש חוסר נוחות מעצם העובדה שיש בעין שלהם עצם זר, שאת הנוכחות שלו חלקם מרגישים”.

“חוסר הנוחות הזו היא להתרשמותי הסיבה העיקרית שאנשים ניגשים לניתוח לייזר”, אומר ד”ר סורקין. “נמאס לאנשים מההתעסקות עם העדשות או המשקפיים. זוהי “מוגבלות” שאפשר להיפטר ממנה באמצעות הניתוח, שאינו דורש כל אביזר ומאפשר לנו לבצע כל פעולה שנחפוץ בה ללא כל הפרעה”.

אני מניח שבקרב אנשים עם ליקויי ראייה חמורים, ההבדל משמעותי שבעתיים.

“בוודאי. אם לוקחים למשל אדם עם קוצר ראייה גבוה, כאשר הוא קם בבוקר ואין לידו את המשקפיים או עדשות המגע שלו – יש כאן מעין נכות תפקודית. האדם אינו רואה כלום, מתקשה ללכת ממקום למקום, עלול להיתקל בחפצים ולא יכול לבצע פעולות דוגמת קריאה או נהיגה. ניתוח לייזר הוא במידה מסוימת האפשרות להיפטר מהמוגבלות הזו. באמצעותו חוזרים לראות כמו אדם שלא צריך משקפיים”.

“דוגמה נוספת היא קבוצות אצלן השימוש בעדשות מגע נוטה להיות מורכב יותר. אנשים העובדים בסביבה מאובקת, מלוכלכת ומימית, למשל, צפויים להיתקל בקשיים עם עדשות מגע. כאשר העדשות נופלות, אי אפשר למעשה להרכיב אותן מיידית. יש צורך מיידי בניקוי או בהחלפה של העדשה, לעיתים עם ציוד מיוחד, כך שמדובר במשימה מורכבת המגבילה את האדם. זו גם הסיבה ששירות בצבא, בעיקר ביחידות קרביות, מורכב מאוד עבור חיילים עם משקפיים או עדשות מגע”.

סיכונים

באופן שאולי יפתיע חלק מכם, שימוש בעדשות מגע כרוך בסיכונים – הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך. “הסיכוי לסבול מזיהום בקרנית עולה פי כמה וכמה כאשר משתמשים בעדשות מגע. למעשה, עדשות מגע הן אחד הגורמים הנפוצים בעולם לזיהומים בקרנית”, מסביר ד”ר סורקין. “זה נכון כאשר השימוש בעדשות תקין, ועל אחת כמה וכמה בשימוש מוטעה: הירדמות עם העדשות בתוך העיניים, שימוש בתמיסות שפג תוקפן או בעדשות שתאריך התפוגה שלהן חלף, הרכבת העדשות בתנאים שאינם היגייניים (החלפה בידיים מלוכלכות, רחיצת העדשה במי ברז) וכן הלאה”.

“אסור לשכוח שיש כאן גוף זר שיושב בתוך העין ונמצא במגע מתמיד עם הקרנית ומשטח העין. הוא נוגע במקומות שונים בעין, מה שעלול ליצור מיקרו-שריטות וטראומות שחושפות את משטח העין לזיהום. משטח העין אמור לרפא עצמו במהירות במצבים פשוטים. אלא שבמקרה של טראומה כרונית לעין שנמשכת שנים, כמו זו שנוצרת משימוש ממושך ואינטנסיבי בעדשות מגע, עלולה להיווצר בטווח הרחוק אי סבילות לעדשה, מעין “אלרגיה”. משתמשים כאלו יסבלו מדלקות חוזרות ונשנות בעת השימוש בעדשות מגע. לפעמים, החלפת סוג העדשה תצמצם את הבעיה, אבל לא תמיד”.

כלומר, משתמשים “כבדים” בעדשות נמצאים בסיכון מוגבר?

“בהחלט. ככל שמשתמשים בעדשות לפרק זמן ארוך יותר ובהיקף יומי גדול יותר, הסיכונים עלולים לגדול ותיתכן פגיעה בעין. עדשות עלולות לגרום לאפקט מצטבר על העין או לנזק כרוני, בדמות פגיעה באספקת החמצן וגורמים תזונתיים אחרים לעין, אי ספיקה של תאי גזע של הקרנית, הצטלקויות ובעיות נוספות בהן אנו נתקלים באופן שוטף במסגרת העיסוק שלנו במחלות ובבעיות קרנית”.

“לעיתים אין מנוס אלא לבצע טיפולים מורכבים לפתרון הבעיה, לרבות ניתוחי קרנית. במקרים אלו, נבחן את סוג הפגיעה וממדיה במרפאות הקרנית, ובהתאם לכך נציע פתרונות. אם הפגיעה בקרנית משמעותית מאוד והראייה נפגעה עקב כך, ניתן לבצע השתלת קרנית”.

מצד שני, גם לניתוחי לייזר יש סיכונים משלהם.

“נכון, אולם ההתקדמויות הטכנולוגיות הפכו את ניתוחי הלייזר למדויקים ולבטוחים הרבה יותר בהשוואה לעבר. עם השנים פותחו מערכות שמאפשרות לדעת מיהם האנשים בסיכון מוגבר, אנשים עבורם נשנה את סוג הניתוח או נימנע מראש מלבצע אותו. אפשר בנוסף לצפות בצורה משופרת את האפקט של הניתוח. עקב כל אלו הסיכונים ירדו משמעותית בעשורים האחרונים. בנוסף, חלק גדול מהסיכון בניתוח הוא חד פעמי, בהשוואה לסיכונים חוזרים ומתמשכים בשימוש בעדשות מגע”.

בהקשר הזה אפשר לציין שעם ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים, מכשירי ניתוח הלייזר הופכים ליעילים ולבטוחים יותר לשימוש. אחוזי ההצלחה של ניתוח הסרת משקפיים בלייזר מוערכים בכ-95%. ההתאמה האישית העומדת בבסיס ניתוחי הלייזר, פועל יוצא של בדיקות עיניים וראייה מקיפות ויסודיות, מאפשרת בחירה בטכניקה טיפולית מותאמת וביצוע של הניתוח באופן אישי לכל מטופל – מה שכמובן מעלה את אחוזי ההצלחה.

 

ד"ר ניר סורקין – מהלך ניתוח הסרת משקפיים - עין טל הדסה

ד”ר ניר סורקין – מהלך ניתוח הסרת משקפיים, באדיבות מרכז עין טל הדסה

 

 

עלות

במבט ראשון, עשוי להיווצר רושם שעדשות המגע – שמחירן עומד לרוב על כמה עשרות או מאות שקלים לחפיסה – תהיינה זולות יותר לשימוש מאשר הרכבת משקפיים או ניתוחי לייזר, שעלותם מגיע לאלפי ולעשרות אלפי שקלים. התפיסה הזו עלולה להיות מוטעית מיסודה, כאשר השיקול הכלכלי חייב להיבחן לאורך זמן ובתרחישים שונים.

ברוב המוחלט של המקרים, עלותם הכוללת של ניתוחי הלייזר נמוכה בהשוואה לשימוש שוטף בעדשות מגע. ניתוח לייזר הוא חד פעמי. לעומת זאת, במקרה של עדשות, השימוש הוא כרוני וחסר גבולות. תמיד יש צורך בהחלפה או ברכישה של עדשות, כך שמה שנראה זול בנקודת ההתחלה עלול להצטבר לסכומים גבוהים מאוד. מה גם שיש סוגים שונים של עדשות שהם מראש יקרים יותר, וכאמור סיכונים שעלולים להיגרם לעין ולהיות כרוכים בהוצאות כספיות.

מומלץ לכל אדם הזקוק לתיקון הראייה שלו לגשת לבדיקת התאמה, בה יוסבר לו על הפתרונות שעשויים להיות רלוונטיים ויעילים במיוחד עבורו, אופן הביצוע וכן הלאה. המקפידים על בחירה נכונה של דרך טיפול, ייהנו מכל היתרונות ויזכו בראייה משופרת, המושגת בתהליך שיש לו פרופיל סיכונים נמוך. לא תאמינו עד כמה איכות החיים צפויה להשתפר בעקבות כך.

ליצירת
קשר עם עין טל הדסה,

חייגו
*5023

או השאירו את פרטיכם ונציגינו ישובו אליכם:

* שדות חובה