ניתוח הסרת משקפיים אחרי גיל 40
האם הסרת משקפיים בלייזר היא הפתרון עבור בני 40+ שזקוקים למשקפיים גם לראייה מרחוק וגם לראייה מקרוב? ואם כן, האם עליהם לבחור בין המנעות ממשקפי הקריאה לבין המנעות ממשקפי הראיה?
רוב האנשים שבוחרים לבצע הסרת משקפיים בלייזר עושים זאת בשנות ה-20 עד ה-40 לחייהם, לרוב בתקופת הצבא או האוניברסיטה בהן נתקלים יותר ויותר בחסרונות של הרכבת משקפיים או עדשות מגע, והצורך בהסרת משקפיים בלייזר הופך ליומיומי יותר.
תקופת חיים נוספת בה אנו נתקלים בצורך בהסרת משקפיים מתרחשת בסביבות גיל 40, כאשר העיניים מתחילות להשתנות. בסביבות גיל זה, אלו שלא ביצעו הסרת משקפיים בלייזר ומשתמשים במשקפי ראייה, נתקלים בצורך בהרכבת משקפי קריאה, כתוצאה של תהליך ההזדקנות הטבעי הפוגע בראייה מקרוב.
כך מוצאים את עצמם בני 40+ רבים מסתובבים עם שני זוגות משקפיים, אחד לראייה מרחוק ואחד לקריאה, מורידים את המשקפיים אל קצה האף או מעלים אותם אל המצח, כדי לראות לקרוב או לרחוק, לפי הצורך.
בעצם אנו משתמשים ב 3 טווחי ראיה: רחוק (טלויזיה, נהיגה, ישיבה בחברה), בינוני (מחשב, שעון, טלפון נייד, מחיר של מוצר בסופר) וקרוב (קריאה). כאמור סביב גיל 45 מתחילה להפגע הראיה לקרוב ובהמשך נפגעת גם ראיית טווח הביניים. באופן פרקטי מי שזקוק למשקפיים לראיה יזדקק ל 3 זוגות משקפיים או למשקפיים מולטיפוקליים.
למה רוב האנשים בגילאי 40+ זקוקים למשקפי קריאה?
העדשה הטבעית בגלגל העין היא זו שאחראית על מיקוד העין על עצמים קרובים ומשמשת ליצירת פוקוס בהתאם למרחק של העין מהאובייקט עליו אנחנו מביטים.
עם השנים, העדשה הזו מאבדת את גמישותה, מה שמשפיע על יצירת הפוקוס וגורם לכך שנתקשה לראות בצורה חדה וברורה אובייקטים קרובים. תהליך זה, שנקרא זוקן ראיה (פרסביופיה) הוא תהליך טבעי המתרחש בסביבות גיל 45, והוא זה הגורם לכך שאנו מתקשים בקריאת האותיות בספרים ובעיתונים, ומתרגלים להרחיק אותם יותר ויותר מהעין על מנת לקרוא בבירור.
האם הסרת משקפיים בלייזר יכולה לפתור גם את הראייה מרחוק וגם את הראייה מקרוב?
טיפול MonoVision מציע פתרון אידיאלי המאפשר ראיה טובה ואיכותית הן לרחוק ולעוד טווח אחד קרוב או ביניים (בד"כ העדיפות לטווח הביניים השימושי יותר) כך שההבדל בין העיניים קטן יותר וקל יותר להסתגל אליו. התוצאה מושגת באמצעות ניתוח כל אחת מהעיניים לקבלת תוצאה שונה – ניתוח אחת מהעיניים כך שתראה טוב לטווח ביינים או קרוב בזמן שהשנייה תראה טוב למרחק.
במהלך הניתוח מבצע מומחה הקרנית תיקון מלא בעין אחת ומוריד את כל המספר כדי לאפשר ראייה אופטימלית לרחוק. את העין השנייה משאיר המנתח עם מספר יחסית קטן במינוס המאפשר ראייה לביניים או קרוב, וכך נוצר מצב בו המטופל זוכה בראיית MonoVision ורואה טוב לרחוק וגם לביניים או קרוב – ללא עזרת משקפיים או עדשות מגע. האפקט המתקבל מעכב בכ 5-8 שנים את גיל התחלת המשקפיים לקרוב ומשחרר מהצורך במשקפיים ל 2 מתוך שלושת הטווחים בהם אנו משתמשים, בד"כ רחוק וביניים, כך שנשאר צורך רק במשקפיים ממש לקריאה בספר.
כיצד בוחרים איזו עין להתאים לראיה לרחוק ואיזו להתאים לראיה לקרוב?
זו כבר החלטה של המנתח שתלויה במספר מרכיבים ביניהם העין הדומיננטית, המספר בכל עין וכמה אסטיגמטיזם (צילנדר) יש בכל עין. לעיתים כשהמספר באחת העיניים הוא המספר שרצוי להשאיר לביניים או קרוב אפשר לבצע ניתוח רק בעין אחת לרחוק ולהשאיר עין זו לביניים או קרוב וכך אף נחסך ניתוח בעין אחת.
מה קורה לאחר הניתוח?
לאחר הניתוח, המוח במרבית המקרים מסתגל למצב החדש, לומד לבצע את ההתאמה באופן טבעי ולהשתמש בכל עין לטווח אחר, כדי לראות גם לרחוק וגם לביניים או קרוב ללא משקפיים.
כך, בזמן צפייה בטלוויזיה למשל, המוח יעניק יותר תשומת לב לעין שתוקנה לרחוק, וכשנעביר את המבט לטלפון הסלולרי כדי לקרוא את ההודעה שהתקבלה, המוח יעביר את המיקוד לעין המיועדת לקריאה. תהליך זה מתבצע באופן אוטומטי ללא מחשבה ומרבית האנשים תקופה קצרה לאחר הניתוח כבר לא זוכרים כלל איזו עין רואה לרחוק ואיזו לביניים או קרוב.
כמה זמן לוקח להסתגל למצב החדש?
מרבית האנשים מסתגלים מידית לראיה בשתי העיניים. כדי לקבל החלטה סופית ניתן פעמים רבות לבצע סימולציה של המצב הצפוי אחרי הניתוח ע"י התאמת עדשות מגע כך שהעין שמתוכננת להישאר לביניים או קרוב אינה מתוקנת כלל (אם המספר בה קטן) או מתוקנת חלקית (אם המספר בה גבוה), בעוד העין השניה המתוקנת לרחוק מתוקנת תיקון מלא. כך ניתן להתרשם לפני הניתוח מהתוצאה שצפויה להיות לאחר הניתוח, לראות האם אוהבים את התוצאה ולבחון את מידת ההסתגלות.
האם הניתוח מתאים לכולם?
כמו כל ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, גם מקרה של ניתוח לראיית מונוויז'ן מצריך בדיקות התאמה מדוקדקות. אנו בעין טל הדסה מבצעים בדיקות התאמה קפדניות לכל מטופל, וממליצים על הניתוח ועל הטכנולוגיה המתאימה לו.
